האם 'דור המסכים' לכודים ברשת  ?       

הטכנולוגיה משנה את הדרך בה ילדינו חושבים, פועלים ומתקשרים. מה ההשפעה, מה הסיכונים ובעיקר- מה עושים. פרקטי, ממוקד ומקורי-בואו להרצאה מאלפת במרכז קהילתי 'אחווה' המבוססת על מחקרי שטח ארוכי שנים של האנתרופולוג תמיר ליאון

בעשור האחרון אנו עדים לשינוי במרקם האוכלוסייה במרחב הציבורי בישראל: ילדים ובני נוער נעלמים אט אט ומצטופפים לתוך בתיהם. קבוצות מתפוררות לבודדים המתקשרים ביניהם באמצעים דיגיטליים ובשפה חדשה אשר מתכנסת מתוכן מילולי לתוכן ויזואלי, המצמצם את אפשרויות הביטוי והמחשבה המורכבת. הוויה חברתית זו לא פסחה גם על מוסדות החינוך, הצבא, מקומות העבודה ועוד. במקביל, עקב שינויים בשוק העבודה, נמצאים בני הנוער כשעתיים ביום פחות בחברת הוריהם מאשר בדור שקדם להם. דינמיקה זו הביאה בתורה לשינויים באינטליגנציה הרגשית של הצעירים ובייחוד באינטליגנציה החברתית שלהם. ביכולתם להשתייך לקבוצה, ביכולת לחוש אמפטיה, בפענוח סימנים בתקשורת לא מילולית ובייחוד בהבעות הפנים. שינויים אלו הביאו לעלייה בתחושות הבדידות אצל הנוער, בעלייה בשיעור הדיכאונות, בהתנהגויות אלימות מסוג שטרם חווינו אצל אוכלוסיות נוער נורמטיביות, ואף בעלייה בהתנהגויות קיצון כמו ניסיונות התאבדות אצל נוער וצעירים.

רמזים למצב המשתנה נראים גם בשיעורי הגירושין אחרי תקופות נישואין של שנה אחת ומטה, בעלייה שעדיין איננה מוסברת במלואה בשיעורי האבחון של הפרעות על הרצף האוטיסטי (ASD) ועוד. רשויות המדינה השונות עדיין אינן ערוכות למצב החדש, משרד החינוך עדיין מרוכז בשלב הפחד הראשוני של "סכנות האינטרנט", בשעה שהנוער מבנה כיום את זהותו בעיקר מול המסך. המדיה מעבירה תחושות פחד אצל ההורים המנסים להישאר בשליטה ובשנת הלימודים הנוכחית שליש מהילדים בכיתה א' כבר מחזיקים ברשותם טלפון נייד. לדברי ליאון, תרבות המסכים אחראית לבעיה מרכזית נוספת של הדור: חוויית הבדידות. “מחקרים מגלים ש-80 אחוז מהתקשורת בין בני אדם עוברת דרך הפנים. כלומר, כשאני מדבר עם מישהו בלי להסתכל עליו, התקשורת בינינו מתחילה מרמה של 20 אחוז. יש תרגיל שעשיתי למשל כשהרציתי בבה“ד 1: אמרתי לקהל - תדברו זה עם זה על כל נושא שאתם רוצים במשך עשר דקות, בלי להוריד את המבט מהאדם שאתו אתם משוחחים. הם יודעים שזה תרגיל שבוחן אותם, ובכל זאת לא מסוגלים לעמוד במשימה. זה עניין דורי: אצל מבוגרים אתה רואה שבאמצעות הבעות עיניים, הם מבקשים לברר אם מה שאתה אומר במילים באמת משקף את מה שאתה מרגיש. צעירים כבר לא מסוגלים לזה".

התוצאה היא שאני שומע מהמון הורים את המשפט: לילד שלי אין חברים. יש לילד 2,000 חברים בפייסבוק, אבל בלי אף חבר אמיתי אחד. פיתוח מיומנויות חברתיות ותקשורת בינאישית הוא עניין שתובע מאמץ, והטכנולוגיה החדשה שאבה את הקושי הזה פנימה ולא נותנת לכישורים האלה להתפתח. האם המסכים הם איום חברתי? יש לדעת כי ממשלת סין היא הראשונה בעולם שהכריזה על התמכרות לאינטרנט כאיום חברתי על החברה הסינית. על ההגדרה של מכור לאינטרנט עונה כל מי שגולש למעלה מ-6 שעות רצוף שלא לצורכי עבודה או לימודים. מאז שהוכרז בסין על התמכרות לאינטרנט כאיום חברתי ממשי, הוקמו בסין למעלה מ-400 מרכזי גמילה. תמיר ליאון, אנתרופולוג המומחה בתרבות הנוער בישראל, נחשב לחוקר חדשני ופורץ דרך המפצח את ההשלכות של "דור המסכים" - בני נוער המוקפים במסכים 24 שעות ביממה.

ליאון נחשב למרצה ומרואיין מבוקש בזכות מחקריו המעמיקים בנושאי תרבות המועדונים, תרמילאות, מסיבות טראנס, כת השטן, תרבות בילוי ועוד. ליאון פיתח ומעביר תוכניות רבות בנושא מניעת התנהגויות מסוכנות כמו שימוש באלכוהול בסמים. בהרצאותיו המרתקות תמיר מציף את הבעיות שאנו, כהורים, מורים ומדריכי בני נוער עומדים מולן בעידן האינטרנט, הפייסבוק והסמארטפונים ונותן מענה יישומי ופרקטי להתמודדות עימן.מה עושים. פרקטי, ממוקד ומקורי-בואו להרצאה מאלפת במרכז קהילתי 'אחווה' המבוססת על מחקרי שטח ארוכי שנים של האנתרופולוג תמיר ליאון, אנתרופולוג יישומי המתמחה בהשלכות התרבותיות והפסיכולוגיות של "ילדי המסכים" והחוקר מזה כ-20 שנה את התרבות הצעירה.

20 ש"ח בלבד כחלק מהמיזם 'התושב במרכז הקהילתי'. יום ראשון,11.2.18, בשעה 19:30, מרכז קהילתי 'אחווה'(רובע א')רח' האצ"ל 7,אשדוד.

למידע והזמנות:08-8679687